ביופסיה סרטן הערמונית – אז ועכשיו

עד לא מזמן בדיקת הביופסיה לסרטן הערמונית נעשתה בצורה ״עיוורת״. השיטה כללה לקיחה של כ-12 דגימות באופן שיטתי ועיוור מהערמונית, כלומר מבלי לדעת היכן בדיוק ממוקמים התאים הסרטניים בערמונית. לכן נלקחו דגימות רבות יותר ממה שהיה למעשה צריך. היום, פותחה שיטה חדשה, המכונה ״ביופסיה חכמה״ או ביופסיית פיוז׳ן, המשלבת אולטרסאונד ו-MRI, המאפשרת לקיחת דגימה מדויקת מאזור ספציפי, בשונה מהדגימה העיוורת.

ביופסיה סרטן הערמונית בשיטת MRI-US Fusion

MRI היא בדיקת דימות שמעניקה מבט מדויק ואיכותי על בלוטת הערמונית. בעזרת תמונות MRI נבנה מודל תלת-ממדי של הבלוטה, שמוזן בזמן אמת למכשיר האולטרסאונד במהלך הביופסיה. שילוב של שתי בדיקות הדימות מאפשר לרופא לקחת דגימה נקודתית ומדויקת הרבה יותר, ובכך מופחת משמעותית גם הסיכון לאבחון שגוי. חשוב להדגיש כי הבדיקה נעשית לרוב תחת טשטוש, כך שלא תרגישו כאבים במהלכה.

ביופסיה חכמה אצל פרופ׳ דוד מרגל

פרופ׳ מרגל הוא מומחה לכירורגיה אורולוגית וחלוץ הביופסיות החכמות בארץ. פרופ׳ מרגל החל לבצע ביופסיות חכמות לפני כעשור (2014), ומאז מבצע אלפי בדיקות ביופסיה חכמה בשנה. היום ישנן טכניקות שונות לביצוע ביופסיה חכמה, והשיטה המתאימה ביותר עבורכם תיבחר על ידי פרופ׳ מרגל לאחר ייעוץ ואבחון מקיף.

מעוניינים בפרטים נוספים אודות ביופסיית פיוז׳ן? למידע נוסף על הבדיקה והליך האבחון לסרטן הערמונית, התקשרו למספר בתחתית העמוד ונשמח לתאם לכם פגישת ייעוץ עם פרופ׳ מרגל.

הפוסט ביופסיה סרטן הערמונית: מה ההבדל בין ביופסיה ״רגילה״ לביופסיה חכמה?   הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

קושי במתן שתן אצל גברים

הלחץ שנגרם על צינור השופכה בשל נפחה ההולך וגדל של בלוטת הערמונית מוביל כאמור לתסמינים במערכת השתן. מלבד קושי במתן שתן, התסמינים כוללים גם זרם שתן מקוטע/חלש, עיכוב בתחילת מתן שתן, הטלת שתן לילית, תחושת חוסר התרוקנות לאחר מתן שתן ודחיפות במתן שתן. חשוב לדעת כי בעיות במתן שתן אצל גברים עלולות להיות גם סימן לסרטן הערמונית, או לבעיה רפואית אחרת (פיזית או נוירולוגית), אך הגורם העיקרי הוא ערמונית מוגדלת. לפיכך, עדיין ישנה חשיבות לאבחנה מבדלת ולשלילת אפשרות לגורם אחר.

אבחון קושי במתן שתן

תהליך האבחון שיאפשר לדעת אם מקור הבעיות במתן שתן הוא מצב של ערמונית מוגדלת, יכלול אנמנזה (תשאול המטופל), בחינת תסמינים וההיסטוריה הרפואית. כמו כן, תתבצע בדיקת גופנית ובדיקות דם ושתן, לרבות בדיקת PSA, אולטרסאונד של דרכי השתן במידת הצורך ויומן השתנה (אופציונלי).

טיפול בערמונית מוגדלת

חשוב לדעת כי טיפול מתאים לערמונית מוגדלת יוביל לשיפור בתסמינים ויפחית את הבעיות במתן שתן, וכתוצאה מכך יסייעו לשפר משמעותית את איכות החיים של המטופלים. בחירת הטיפול תיעשה על ידי רופא מומחה ובהתאם למאפייני המטופל וחומרת התסמינים מהם הוא סובל.

• מעקב בלבד – במצבים קלים ניתן להסתפק במעקב בלבד, הכולל בדיקות דם, שתן ואולטרסאונד, ושינוי באורח החיים.

• טיפול תרופתי – תרופות מסוג חוסמי אלפא, מעכבי 5 אלפא רדוקטז או אנטיכולינרגים.

• טיפול ניתוחי – מרבית הניתוחים לערמונית מוגדלת נעשים בגישה זעיר-פולשנית, דרך צינור השופכה (ללא חתכים) ובאמצעות סיב אופטי דק ומכשור זעיר. אחד הניתוחים החדשניים לערמונית מוגדלת הוא טיפול REZUM, המשתמש באדי מים כדי להרוס את תאי הערמונית המוגדלת. ניתן לראות שיפור בתסמינים ובאיכות החיים תוך שבועיים בלבד מהניתוח. טיפול זה יכול להחליף תרופות, הכרוכות בתופעות לוואי.

פרופ' דוד מרגל, מומחה בכירורגיה אורולוגית וכירורגיה אורו-אונקולוגית, מבצע טיפולי REZUM לערמונית מוגדלת במרפאתו. למידע נוסף על הטיפול ותיאום פגישת ייעוץ התקשרו למספר שבתחתית העמוד.

הפוסט קושי במתן שתן אצל גברים הסובלים מערמונית מוגדלת  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

אפשרויות הטיפול בסרטן הערמונית

סרטן הערמונית הוא גידול ממאיר הנוטה להתקדם באיטיות, דבר המאפשר אופציות טיפוליות רבות. הטיפולים האפשריים לסרטן זה, מלבד כריתת הערמונית, כוללים: מעקב פעיל, טיפול בקרינה, טיפול הורמונלי וטיפולים ממוקדים. חשוב להדגיש כי לא כל מקרה של גידול סרטני בערמונית בהכרח יצריך כריתה, ובחירת הטיפול תיעשה על ידי רופא מומחה, בהתאם לפרמטרים שונים. מצב הגידול, גיל המטופל, מצב בריאותי, מחלות רקע, מידת הסיכון להתפשטות הגידול והעדפותיו האישיות של המטופל – הם כולם פרמטרים חשובים שמובאים בחשבון כאשר נשקל סוג הטיפול.

כריתת ערמונית – אילו השלכות ותופעות לוואי ישנן לניתוח?

כאמור, כריתת ערמונית היא הליך כירורגי לכל דבר ועניין – ולכן עשויות להיות השלכות וקיימים סיכונים שחשוב להיות מודעים להם. לצד זאת, כדאי לזכור כי חומרת הסיבוכים יכולה להשתנות ממטופל למטופל. הסיבוכים העיקריים כוללים:

סיבוכים תוך-ניתוחיים ומוקדמים – ככל ניתוח, גם בכריתת ערמונית עשויים להופיע סיבוכים במהלך הניתוח ומיד לאחריו. סיבוכים אלו כוללים דימומים, זיהומים ופגיעה באיברים סמוכים (רקטום ושלפוחית השתן). סיבוכים אלו הם נדירים ולרוב מינוריים.

סיבוכים מאוחרים – הבעיה העיקרית בכריתת הערמונית היא שני סיבוכים המופיעים בשלב מאוחר יותר, ויכולים לגרום לירידה משמעותית באיכות החיים:

1. הפרעות במתן שתן עד אי שליטה – הסיכון לפגיעה בשליטה על שתן לאחר ניתוח לכריתה רדיקלית של הערמונית יחסית נמוך ועומד על כ-7%.
2. הפרעות בתפקוד המיני – כיוון שעצבי הזקפה עוברים מ-2 צידי הערמונית, יש סכנה של פגיעה בהם במהלך ניתוח לכריתת הערמונית. הסיכון לפגיעה בזקפה הוא כ-50%.

טיפולים פוקליים לסרטן הערמונית

הקדמה הטכנולוגית הובילה לפיתוח של שיטות מתקדמות וזעיר-פולשניות לטיפול בסרטן ערמונית ממוקם (בדרגת סיכון נמוכה או בינונית). טיפולים אלה מכונים ״טיפולים פוקליים״, משום שהם מאפשרים להסיר את הרקמה הפגועה בלבד באופן ממוקד, ללא צורך בכריתה מלאה של הערמונית ותוך שימור מקסימלי של הרקמה הבריאה מסביב. האפשרויות כוללות, בין היתר:

• טיפול HIFU (באמצעות קרני אולטרסאונד)

• טיפול ננו נייף נייף (Nano-Knife, באמצעות אנרגיה חשמלית)

• קריותרפיה ממוקדת (באמצעות גז ארגון, המשמיד את התאים הסרטניים).

בשונה מניתוח כריתת ערמונית, לטיפולים אלה תופעות לוואי מינימליות. כך שניתן לטפל ביעילות בסרטן הערמונית, ללא השלכות קשות, ועם חזרה מהירה לשגרה.

פרופ' דוד מרגל הוא מומחה בעל שם עולמי בכירורגיה אורולוגית וכירורגיה אורו-אונקולוגית, ובעל ניסיון רב בטיפולים ממוקדים. לתיאום פגישת ייעוץ עם פרופ' מרגל התקשרו למספר שבתחתית העמוד.

הפוסט כריתת ערמונית: השלכות ותופעות לוואי  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

מהו PSA?

PSA הוא חלבון המיוצר על ידי תאים בבלוטת הערמונית, והוא חשוב לייצור נוזל הזרע. כמויות קטנות של החלבון משתחררות לדם, ולכן ניתן לזהות אותו בבדיקת דם. ערכים גבוהים של PSA בדם יכולים להיות אינדיקציה לערמונית מוגדלת, אך חשוב לדעת כי רמות ה-PSA מושפעות גם מגורמים נוספים, לרבות גיל המטופל, דלקות בערמונית או בשתן ועוד.

אילו ערכים של PSA עשויים להעיד על מצב של ערמונית מוגדלת?

אין תשובה חד-משמעית לשאלה זו. הסיבה לכך היא שרמת ה-PSA בדם מושפעת מגורמים שונים ורבים, כפי שצוין לעיל. לפיכך לא ניתן לקבוע מספר קבוע וספציפי של רמת PSA שמהווה אינדיקציה ספציפית להגדלה שפירה של הערמונית. רמת ה-PSA שתיחשב לא תקינה עבור גבר בן 50, תהיה שונה מהרמה שתדליק נורה אדומה עבור גבר בן 70.

לכן, חשוב לדעת כי אבחון הגדלה שפירה של הערמונית יכול להתבצע באמצעות בדיקות נוספות מלבד PSA, לרבות בחינת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ותסמיניו, וכן בדיקות מעבדה נוספות במידת הצורך, כמו בדיקת שתן, תפקודי כליות ובדיקת נתרן בדם. אם אכן ה-PSA הוא מוגבר – המטופל יופנה לבדיקת MRI לשם המשך בירור.

מעוניינים במידע נוסף על דרכי האבחון ומגוון השיטות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית? פרופ׳ דוד מרגל הוא מומחה בכירורגיה אורולוגית, בעל ניסיון עשיר באבחון וטיפול בערמונית מוגדלת. לפרטים נוספים התקשרו למספר בראש העמוד ונשמח לתאם לכם תור.

הפוסט ערמונית מוגדלת ערכים: מתי הם סימן לבעיה? הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

כיצד התרופה עובדת?

טמסולין היא חוסמת קולטנים מסוג אלפא בבלוטת הערמונית ובמערכת השתן, הגורמת להרפיה של שרירים באזור – וכתוצאה מכך מביאה לשיפור בזרימת השתן ולהקלה בתסמינים של ערמונית מוגדלת. יש לקחת אותה פעם ביום. הוראות ספציפיות לגבי אופן נטילת התרופה משתנות בהתאם לסוג התרופה, ואם היא נלקחת בטבליות או בכמוסות – לכן חשוב להיוועץ באורולוג מומחה לפני תחילת הטיפול.

תופעות לוואי של טמסולין

ישנן תופעות לוואי רבות ושונות לטיפול תרופתי בערמונית מוגדלת, חלקן שכיחות יותר, אחרות נחשבות נדירות. תופעות הלוואי הנפוצות יותר של טמסולין כוללות בין היתר: ירידה חדה בלחץ הדם וסחרחורת (בעיקר במעבר מהיר משכיבה/ישיבה לעמידה), עילפון, הפרעות בשפיכת זרע (כמו שפיכה אחורית).

חלופות לטיפול תרופתי בערמונית מוגדלת

התפתחויות טכנולוגיות בתחום הרפואה הובילו לפיתוח שיטות מתקדמות לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, המביאות להפחתה יעילה בתסמינים – במינימום תופעות לוואי, בשונה מהטיפול התרופתי. טיפול REZUM יכול להיות חלופה לטיפול תרופתי או לניתוח קונבנציונלי, והוא מאפשר טיפול בבעיה תוך שמירה מרבית על הזקפה והשפיכה.

הטיפול הזעיר-פולשני מבוסס טכנולוגיה חדשנית, המשתמשת באדי מים, שמוחדרים באופן ממוקד לערמונית באמצעות תדר רדיו – ומקטינים ביעילות את הרקמה המוגדלת. את השיפור בתסמינים במערכת השתן ניתן לראות בין שבועיים ועד חודש לאחר הטיפול. כדאי לציין כי טיפול REZUM מתבצע תחת טשטוש ולכן לא מורגשים כאבים במהלכו.

חשוב לפני כן לפנות לאורולוג מומחה בטיפול REZUM, כדי לבחון את התאמתכם לטיפול זה. כדאי להגיע לפגישה עם כל המידע הרפואי הרלוונטי למצבכם.

מעוניינים במידע נוסף אודות הטיפול? פרופ׳ דוד מרגל הוא מומחה לכירורגיה אורולוגית וסרטן הערמונית, המבצע טיפולי REZUM לערמונית מוגדלת. לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ מרגל התקשרו למספר בתחתית העמוד.

הפוסט טמסולין תופעות לוואי: מה חשוב לדעת? הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

ביו-מרקרים וסרטן הערמונית

לפני שנסביר על הבדיקות החדשות לגילוי סרטן הערמונית, חשוב להסביר מהם ביו מרקרים וכיצד הם מסייעים לנו לאבחן גידולים ממאירים. ביו-מרקר (סמן ביולוגי) הוא שינוי ביולוגי הניתן לזיהוי ומדידה בבדיקות מעבדה ייעודיות, שמאפשר לגלות נוכחות של מחלה ולעקוב אחר התפתחותה. כאשר מדובר בסרטן הערמונית, בדיקת ביו-מרקרים מאפשרת לאבחן גידול סרטני בערמונית וכן לדעת את מידת מסוכנותו, ועל ידי כך מסייעת להתאמת טיפול באופן פרטני ויעיל יותר.

4Kscore – בדיקת דם חדשה לגילוי סרטן הערמונית

בדיקת 4Kscore היא בדיקת דם הנעשית לאחר שהתגלו רמות גבוהות של PSA בדם, והיא מסייעת להבין אם יש צורך בביופסיה. הבדיקה בודקת ארבעה ביו-מרקרים, שהם למעשה חלבונים ספציפיים המהווים אינדיקציה לסרטן הערמונית. הבדיקה נשלחת למעבדה ייעודית בארה״ב, ויחד עם המידע הקליני על המטופל, ניתן באמצעותה להחליט האם יש צורך בביופסיה.

בדיקת PHI (Prostate Health Index)

בדיקת PHI היא לא עוד בדיקת דם חדשה לגילוי סרטן הערמונית, אלא היא למעשה כמה בדיקות דם: בדיקת PSA, בדיקה נוספת של רמות PSA חופשי בדם והבדיקה השלישית בודקת את רמות ה-proPSA, תת-סוג של PSA, שרמתו בדם עולה כאשר מדובר בסרטן ערמונית אלים. גם בדיקה זו מסייעת לדעת האם יש צורך בבדיקת ביופסיה, והאם קיים סיכון לגידול המצריך טיפול בהקדם.

בדיקת דם IsoPSA לגילוי סרטן ערמונית

IsoPSA היא עוד בדיקת דם חדשה לגילוי סרטן הערמונית, אך זוהי בדיקה חדשנית, לא פולשנית ובעלת דיוק גבוה להערכת הסיכון לסרטן אגרסיבי בערמונית. הבדיקה מזהה את השינוי במבנה חלבון ה-PSA הנובע מקיום גידול סרטני, להבדיל מבדיקות אחרות המודדות את השינוי בריכוז ה-PSA, שיכול להיות מושפע מגורמים אחרים ולא רק מסרטן, למשל PSA מוגבר בגלל ערמונית מוגדלת או דלקת בערמונית.

חשוב לדעת כי כל הבדיקות הללו עוזרות להחליט מה הסיכון לסרטן הערמונית כאשר ה-PSA מוגבר. הן אינן עוזרות לתהליך הביופסיה. היום ניתן לשלב את הבדיקות הללו יחד עם בדיקת MRI, כדי לקבל אבחון מדויק יותר מאי פעם. כמו כן, כדאי לציין כי ישנן בדיקות דם נוספות המאפשרות להעריך ברמת דיוק גבוהה את רמת הסיכון לסרטן ערמונית אלים, אך חלקן עוד לא זמינות בארץ.

למידע נוסף על אבחון וטיפול ממוקד בסרטן הערמונית – ותיאום פגישת ייעוץ עם פרופ׳ מרגל, מומחה בכירורגיה אורולוגית וכירורגיה אורו-אונקולוגית, התקשרו למספר שבראש העמוד.

הפוסט בדיקת דם חדשה לגילוי סרטן הערמונית הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

סיכונים וסיבוכים של פרוסטטה מוגדלת 

מאחר שחלק מצינור השתן (השופכה) זורמת בתוך בלוטת הערמונית, הגדלה של הערמונית יכולה לפגוע במערכת השתן. לא תמיד הדבר יוביל להופעה של תסמינים או סיבוכים, אך הם בהחלט אפשריים ויכולים לכלול בין היתר אצירת שתן, אבנים בדרכי השתן ולעתים אף נזק לכליות. ישנה חשיבות רבה לאבחון וקבלת טיפול בשלב מוקדם, לצורך מניעת החמרה ושיפור איכות החיים.  

אבחון וקבלת טיפול בשלב מוקדם הם צעדים חשובים להפחתת התסמינים ושימור איכות החיים. החדשות הטובות הן שהיום ישנם טיפולים חדשניים, המאפשרים פתרון יעיל לערמונית מוגדלת, עם מינימום תופעות לוואי. אחד מהטיפולים הללו הוא טיפול REZUM. 

כיצד הטיפול מתבצע? 

טיפול REZUM מבוסס טכנולוגיה חדישה, המשתמשת באדי מים (אנרגיית קיטור), המוזרקים ישירות לערמונית באמצעות סיב אופטי, הנשלט על ידי הרופא המנתח. אדי המים גורמים לנסיגה של הרקמה העודפת שחוסמת את האזור, וכך למעשה הם מובילים להקטנה של הערמונית. הטיפול נעשה בטשטוש, כך שהוא לא כרוך בכאבים.  

התאוששות וחזרה לשגרה 

מיד בתום הטיפול המטופל מועבר להשגחה ולאחר מכן משוחרר לביתו (עם קטטר) למנוחה של חמישה ימים עד שבוע. לרוב, המטופלים יכולים לחזור לשגרה ימים בודדים לאחר הטיפול. השיפור בתסמינים וביכולת הטלת שתן יורגש לרוב תוך שבועיים עד חודש.   

פרופ׳ דוד מרגל הוא מומחה לכירורגיה אורולוגית ובעל ניסיון עשיר בטיפול בערמונית מוגדלת. למידע נוסף על טיפול REZUM וקביעת פגישת ייעוץ התקשרו למספר בתחתית העמוד. 

הפוסט פרוסטטה מוגדלת: טיפול REZUM זעיר-פולשני  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

הפוסט BRCA – לא רק לנשים: על גנטיקה וסרטן הערמונית  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

הפוסט טיפול ממוקד בסרטן הערמונית הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.

הפוסט ערמונית מוגדלת: שאלות ותשובות נפוצות הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד מרגל.